מאמרים
ילדים: הכנה רגשית לפני ניתוח

17/9/2013
הכנה רגשית מקדימה לילדים טרם אשפוז או ניתוח מפחיתה חששות ובונה את האמון בתהליך ובצוות הרפואי. כמו אצל מבוגרים – גם כאן המפתח הוא – מידע.
צוות "אחות מלווה ניתוח" איגד כמה עקרונות שנכון לדעת הן בהקשר למידע המועבר לילד – אך לא פחות חשוב – עבור ההורים.

אין מחלוקת כי ניתוח הינו הליך מפחיד המחייב התמודדות נפשית ורגשית לפעמים מורכבת במיוחד. אם נכון הדבר לגבי מבוגרים קל וחומר כשמדובר על ילדים. לצד התחושה שילדים אולי פחות מודעים למצב – דווקא הם לפעמים מחודדי תחושות ורגשות. יתרה מזו, ההתמודדות אינה רק של הילד שכן גם של ההורים ובני המשפחה המודאגים. מראה של ילד חולה לא משאיר אף אחד מאיתנו אדיש – והרי אם מדובר בילדנו - התחושות קשות במיוחד.
הכנת ילד מבחינה רגשית לפני ניתוח מהווה אחד הדברים החשובים שהורה יכול לעשות עבור ילדו. ניתוח ללא הכנה רגשית ומנטאלית יכולה להיות מאוד טראומתית לילד המנותח. ילדים שלא הכינו אותם לניתוח כראוי יכולים לפתח רגרסיה התפתחותית לאחר הניתוח ולפעמים החזרה למסלול תקין עלולה להמשך תקופה ארוכה.
בכתבה להלן רוכזו תובנות והמלצות להורים בכל הקשור להכנה הרגשית של הילד לפני ניתוח. מעבר לנאמר בכתבה, מבוטחי הבריאות של "מנורה מבטחים" מוזמנים לפנות למוקד "אחות מלווה ניתוח" לקבלת עיצה והכוונה אישית.

 

תחושת הפחד בקרב הילד – המקור והגישה שיש לאמץ

לפני שמטפלים בהכנה רגשית חובה להבין כי התחושה העיקרית היא פחד. פחדים שונים פוקדים את הילד העומד לקראת ניתוח. מראות וסיטואציות שונות יכולות לעורר רגש של פחד בקרב נפשו של הילד:

  • מפגש עם אנשי צוות שונים,
  • בדיקות רפואיות
  • זריקות ופרוצדורות חודרניות אחרות
  • מסכות וחלוקים,
  • כאב,
  • הרדמה,
  • חוסר שליטה,

תחושת פחד מכל זוג בהקשר לניתוח, עלולה לערער את רגשותיו של הילד, להגביר מצוקתו וכמובן – נחיצות בזמינות הוריו. הכנה רגשית לפני ניתוח עוזרת לצקת תכנים מציאותיים, נכונים ולא מאיימים על הצפוי ומקדמת את שיתוף הפעולה של הילד/ה

 

הפחד מכאב - ילדים רבים חוששים מהכאב סביב הניתוח. ניתן להסביר לילד שקיים רופא מיוחד מאד, שקוראים לו מרדים, שמספק תרופות מיוחדות שעוזרות לישון כל כך עמוק שלא מרגישים כלום בזמן הניתוח, וכאשר הכל נגמר הוא מתעורר (ילדים גדולים גם זקוקים לחיזוק שאכן יתעוררו מההרדמה). הלא-נודע הוא דבר בלתי-נסבל ומפחיד במיוחד עבור ילדים, ולכן חשוב לנסות לספק להם הסברים קונקרטיים וברורים ככל האפשר.

 

הפחד מנטישת הורים - פחדים נפוצים עבור ילדים קטנים לפני ניתוח קשורים גם לפרידה מההורים (ואף נטישה). לכן חשוב להסביר שכאשר יתעורר מהניתוח, אתם ההורים תהיו שם לצדו. כמו כן, מומלץ להציע לילד לבחור  בובה אהובה או צעצוע כלשהו שיחכה יחד איתכם שיתעורר.

 

פחד מזריקות ומחטים - ילדים בגיל בית ספר מביעים יותר חששות סביב מחטים, סכינים ופגיעה בגוף שלהם. לכן חשוב בגיל זה לתת לילד מידע והסבר רציונאלי על הניתוח, על מנת שיבין שהוא נועד לתקן בעיה קיימת ולא לייצר בעיה או חתך.


קבלת הפחד של הילד - חשוב לתת לילד הרגשה בטוחה ומרגיעה, תוך הבנת הפחדים שלו ונרמול ההרגשות שלו. אין לבטל את תחושת הפחד ולשכנע הילד שלא צריך לפחד. ההפך,  יש לתת לילד להבין כי  הפחד שלו מוצדק  ולתת לו מקום לבטא את הרגש על מנת להכיל אותו ולמנוע הכללה של הפחד. הכללה במובן שלא יקיש הילד פחד כללי. למקד הפחד סביב ההליך הניתוחי אותו יש לעבור.

 

מעורבות הילד - יש לעודד את הילד לשאול שאלות ולדבר על מה שהוא שעומד לעבור, על מנת לאפשר גם לפחדים נוספים לצוף ולהתבטא. אם הילד שואל שאלות שאינכם יודעים כיצד להתמודד עימן, ניתן להגיד לו שיחד תשאלו את הרופא או את האחות, וכך גם תהפכו אותם לבני ברית לקראת התהליך המשותף.
 

נפש הילד – נקודות שיש לתת עליהן את הדעת

 

דמיון פורה – אולי היופי הגדול ביותר בילדות הוא הדמיון. די להתבונן במשחק ילדים להבין כמה פורה הוא.  בהקשר ניתוח דמיון פורה עלול להתפתח לכיוונים שליליים ולהעצים ולהגביר את הפחדים והחששות לפני ניתוח. לכן, חשוב לצייד את הילד בהסברים מדויקים ופשוטים אשר לא יותירו יותר מדי מקום לדמיון להשלים את התמונה.

 

ניתוח כ"עונש" - תחושת הילד  - ילדים נוטים להאמין שהבעיה הרפואית שלהם והניתוח הם בעצם עונש על היותם "רעים". הם לא תמיד יודו בכך או אף יבינו שכך חושבים, אך הם ירגישו אשמה ויאמינו בכך שהביאו את זה על עצמם. לכן, חשוב להסביר לילד שהבעיה הרפואית היא אינה תוצאה של מעשה הילד, או של חוסר מעשה שלו, ושהניתוח הוא לא עונש, אלא אמצעי לתיקון בעיה קיימת.

 

הכנת ההורה לניתוח תוך הבנת הפחדים שלהם סביב האירוע

ההורה השולח את הדבר היקר לו מכל לחדר ניתוח ניצב מול רגשות עזים ומעורבים. האם קיבל את ההחלטה הנכונה? כיצד הילד יתעורר? כיצד לענות לשאלות שלו? חרדות רבות עשויות ללוות את ההורים סביב ניתוח, ותפקידם לנסות לא להעביר את חששותיהם לילד, אשר עשוי לתרגם את פחד הוריו כביטוי לסכנה בה הוא נמצא. חובה להבין  כי הילדים בדרך כלל מאוד מודעים ומושפעים ממצב הרוח של הוריהם.  מכאן יש להניח כי הילד  יאמץ את גישת ההורים לניתוח.

 

הורים רבים יכולים להיעזר בייעוץ פסיכולוגי, שמטרתו לסייע להם להתמודד עם המצב, לתת מקום לתהליכים הרגשיים עימם הם מתמודדים, להבין יחד מה עובר על הילד שלהם, ללמד אותם כלים להתמודד עם המתח ולחץ סביב הניתוח, כל זאת כדי שיוכלו לסייע בצורה יעילה יותר לילד עצמו.

הכנת הילד לניתוח מתחילה בהכנת ההורים. מעבר לתמיכה פסיכולוגית המומלצת מאד, אחד הכלים החשובים ביותר בידי ההורים הינו – ידע.

 

הבנה מעמיקה של הבעיה הרפואית, החלופות הקיימות, התהליך הנחוץ והטפול הנדרש. מומלץ לברר מול הרופא האישי פרטים בסיסים כמו:

  1. למה הניתוח הכרחי?
  2. כמה זמן נמשך הניתוח?
  3. מהו משך האשפוז?
  4. האם הניתוח יהיה בהרדמה כללית או מקומית?
  5. איך הילד יורדם? (בזריקה או דרך מסיכה...)
  6. האם יצטרכו להנשים אותו במהלך הניתוח?
  7. מה הטיפול שהילד יצטרך בבית לאחר הניתוח?
  8. האם מתחייבות או מומלצות הכנות מיוחדות לפני הניתוח?
  9. האם יש אפשרות שהילד יבקר בחדר הניתוח לפני הניתוח שלו?

יש להיזהר משיטוט עצמאי באינטרנט שכן עודף המידע שחלקו מוטה ולא מדוייק יכול לערער את ביטחונם של ההורים. מבוטחי הבריאות של "מנורה מבטחים" מוזמנים לפנות לצוות המוקד של "אחות מלווה ניתוח" לקבלת מידע אמין ומהימן בכל הקשור לניתוח ילדם.

 

במקרים בהם הניתוח הינו כתוצאה של מחלה גנטית, נוטים ההורים לפתח רגשות אשמה עזים אשר מקשים על התמודדותם עם המצב. למרות שברמה השכלית הם יודעים ומבינים שאינם אשמים, הרגש קיים, ולכן עליהם לנסות לעבוד על הקשר בין רגש ומחשבה (קיימים טיפולים ממוקדים המיועדים לכך).

מחשבה נפוצה אחרת הגורמת לרגשות אשמה של הורים היא "למה זה לא קורה לי?". מחשבה זו נובעת לרוב מחוסר האונים בו נמצאים הורים הצופים בילדם הסובל והכואב, כשאינם יכולים לעשות דבר למענו. הדבר מתסכל וכואב במיוחד, ולכן הורים היו רוצים לסבול במקום ילדם. הרי כל הורה הבטיח לילדו, או בליבו, כי תמיד ישמור עליו. 

 

איך מסבירים לילד -  העברת המידע לילד אודות הניתוח

ילדים מכל הגילאים מתמודדים טוב יותר עם ניתוח כאשר הם יודעים מה הולך לקרות ומדוע זה נחוץ. נכון לעזור לילד  להבין מדוע הניתוח נחוץ, ולתת הסברים אשר יעצימו את ההרגשה כי בית החולים  הינה סביבה בטוחה ותומכת.

 

מרכיב שיש לתת עליו הדעת בהכנה מוצלחת של הילד לפני הניתוח היא – גיל הילד.  חשוב להתאים את רמת ההסברים לרמה ההתפתחותית של הילד, בהתאם לשלב רכישת השפה, ליכולת ההמשגה, לרמת ההבנה הקונקרטית מול האבסטרקטית של הילד. דרך מילים, משחקי "כאילו", בובות או ספרים, ניתן לדבר בשפת הילד ולהסביר לו את התהליך שהוא עומד לעבור. חשוב לדבר עם הילד בשפה שהוא יכול להבין. שפה פשוטה ונהירה קלה להמחשה לילד. ההדגש חייב להיות שאכן התהליך הינו רק להבריא את הגוף והוא אינו חס וחלילה עונש כזה או אחר. המחשה באמצעות סיפור או הצגה עבור ילדים קטנים יכולה להיות יעילה במיוחד.

 

יש לזכור  שמעבר להסברים המילוליים , הורים  מעבירים גם מסרים לא-מילוליים: אינטונציה, טון הדיבור, הבעות פנים, שפת גוף, אשר יכולים להעביר תחושת רוגע לילד. אם תשדרו לחץ, הילד יחוש את הלחץ, למרות המילים המרגיעות שנאמרות.

 

ממתי לשתף הילד ?

נראה כי גיל הילד מהווה מרכיב חשוב בהחלטה מתי נכון לשתף הילד במידע.  

  • ילדים צעירים - עדיף לשוחח עימם יום לפני הניתוח
  • ילדים בוגרים - מומלץ  לפחות 5 ימים לפני הניתוח.

נקודות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת:

  • הרופא כדמות – יש להכיר לילד מראש את הרופא אשר אמור לנתח אותו על מנת שיבנה מולו אהדה ואמון. מומלץ לבחור רופאים עם גישה מקצועית לילדים תוך הבנת נפשם והתקשורת איתם מעבר לבעיה הרפואית.
  • הרופא יתקן הבעיה - אל תשתמשו במילים מאיימות או במשפטים מפחידים, כגון "הרופא יחתוך אותך" או "יתפרו לך את הבטן". ניתן להסביר שהרופא יתקן את הבעיה, ושלילדים רבים יש את אותה הבעיה וכולם הולכים לבית החולים לטפל בבעיה.
  • כמה שיותר אמת - ילדים לעיתים חוששים שההורים לא מספרים להם את כל האמת, חוששים שמצבם חמור ממה שנאמר להם. על מנת לבנות אמון, אין להשלות או להטעות את הילד, אלא לספר לילד כמה שיותר אמת, ברמת ההבנה שלו כמובן.
  • סיור מקדים  בבית החולים - בבואם לבית החולים, ילדים נכנסים למצב ערנות ודריכות גבוהה. הכניסה המהירה לסביבה זרה ולא מוכרת גורמת להם להיות פחות פנויים להבנת הצפוי אם יש לכם הזדמנות ויכולת לערוך לילד סיור במחלקה, להראות לו את המדים של אנשי הצוות, את המכשירים שיפגוש בניתוח – צינורות, עירוי, חלוק, הדבר יסייע להכנתו. עם ילדים תמיד יהיה יעיל יותר ללוות את ההסברים בתמונות והדגמות.לפי מחקרים עדכניים
  • סיפורי ילדים  - ניתן להשלים את ההסברים עם ספרים התואמים את גיל הילד, אשר נועדו להכין ילדים לקראת ניתוח והרדמה. קריאה משותפת עם ההורה מאפשרת להעלות סוגיות שונות ולהפוך את החוויה לפחות מאיימת. עם ילדים קטנים, ניתן להשתמש בבובות ודובים, ולטפל בהם במכשירים רפואיים.
  •  ממשיכים לשחק - משחק הוא עבור הילד מהות השמחה, דרך התקשורת שלו, דרך ההתבטאות שלו, פורקן אגרסיות וכדומה. גם בבית החולים, ניתן להביא לו את המשחקים האהובים עליו ובכך לעודד אותו לחזור להיות עצמו, למרות ההתמודדויות הקשות עימן מתמודד
  • שינוי תפיסה – מקורבן לגיבור  - אם ניתן לסכם - האתגר  הגדול ביותר של ההורים הוא להצליח לשנות תפיסת הילד בנוגע לניתוח – מקורבן לגיבור. מצב של בעיה רפואית נוטה לפתח תחושת מסכנות. ילדים חיים  לרוב בכאן ועכשיו, לעיתים לא מרגישים בהכרח דכדוך כי אם רצון לצחוק ולשחק. יש למנף זאת ולנצל זאת כדי לפתח בקרב הילד את תחושת האמיץ והגיבור ביכולתו להתמודד עם הניתוח.
  • סביבת חברים ומשפחה - גם בבית, וגם בבית ספר, חשוב שהילד ירגיש עטוף ואהוב, גם פיזית וגם נפשית. ככל שהילד ירגיש שהוא יכול לקבל מענה לצרכיו השונים, כגון עזרה לקום מהמיטה, אוזן קשבת כשבוכה, הורה מכיל שמנטרל את כעסיו של הילד, וכדומה - כך יצליח הילד לגייס כוחות ולהתאושש מהניתוח.כאשר הניתוח מצריך אשפוז ממושך (לפני הניתוח או אחריו), חשוב לערב את בית הספר, לארגן ביקורי חברים ומורים, לארגן קבלת שיעורי הבית, על מנת שהילד יוכל להרגיש המשכיות עם העולם האמיתי שלו.
  • האחים בבית – אסור לשכוח את האחים הבריאים שנותרו בבית. הילד הסובל המאושפז הופך להיות מוקד הדאגות בבית באופן טבעי, אך האחים האחרים נותרים "לבד". בין אם הם גדולים או קטנים יותר, חשוב לתת להם מקום בתוך ההצגה, חשוב שיהיה להם תפקיד ושיבינו מה קורה. הם דואגים לאחיהם, ורגשות מעורבים בוודאי עולים בהם, וחשוב שההורים ימשיכו לטפל גם בהם

מעבר לנגישות למאמרי המערכת, יש לזכור כי מבוטחי הבריאות של "מנורה מבטחים" זכאים לפנות למוקד "אחות מלווה ניתוח" לקבלת סיוע, הכוונה ותמיכה בכל הקשור לניתוח.