אין ספק כי התפתחות שיטות הרדמה תוך כדי מזעור סיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי הינו אחד התהליכים החשובים ברפואה המודרנית של ימינו אנו. הרדמה מאפשרת ביצוע פרוצדורות פולשניות פשוטות ומורכבות אשר יש בהם כדי להציל חיים או לרפא גופינו בתנאים אופטימאליים למנתח ולמנותח.
יחד עם זאת, עדיין מרבית מהאוכלוסייה חוששת מהרדמה. שכן התחושה של אבדן שליטה והפחד מהסיבוך האפשרי – לא מניחים את הדעת במיוחד בעת התמודדות עם ניתוח כזה או אחר.
ה"אני מאמין" שמניע את צוות "אחות מלווה ניתוח" הינו כי מידע = כוח. ככל שהמטופל יטיב להבין אודות הליך הניתוח כולו לרבות ההרדמה – כך קל יהיה ניהול המחלה עד להחלמה הרצויה.
להלן ריכוז מידע עדכני ומהימן שנכון לדעת אודות סוגי ההרדמה הקיימים כיום. מבוטחי הבריאות של "מנורה מבטחים" מזומנים לפנות למוקד "אחות מלווה ניתוח" לקבלת הסבר והכוונה אישית בנושא ההרדמה הרלוונטית לניתוח.

מהי הרדמה?

הרדמה הינו תהליך בו הגוף מקבל  שילוב של תרופות נרקוטיות בכדי לייצר היעדרות או אובדן תחושה ודיכוי מערכת העצבים. מטרת ההרדמה היא לאפשר טיפול בחולה ללא גרימת כאב ושמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף.

 

מהן שיטות ההרדמה?

בפועל יש  4 שיטות הרדמה  - כאשר מקובל לשלב ביניהם:

1. הרדמה מקומית- הזרקה מקומית (טיפות, ספריי או משחות) של חומרי הרדמה לעצבים שסביב האזור המנותח עד לכדי ניטרול כל תחושה.   לפעמים נותנים גם טשטוש בנוסף לזריקה המקומית. ההליך נעשה ומבוקר על ידי רופא מרדים כאשר הפרוצדורה לא תתחיל עד אשר לא תהיה בדיקה ודאית שאכן האזור מורדם.  בהרדמה מקומית משתמשים בהרבה פרוצדורות רפואיות וניתוחים. אחד היתרונות הוא  שהמנותח יכול להיות ער במהלך הניתוח / הפרוצדורה ולשתף פעולה עם המנתח בעוד שהאזור המנותח נשאר רדום ללא כאב למעט הרגשה של לחץ באזור.
2. הרדמה אזורית  - במידה והפרוצדורה הכירורגית מחייבת נטרול תחושה באזור נרחב יותר כמו למשל פלג גוף תחתון נוטים להשתמש בהרדמה אזורית ע"י הזרקת חומר אלחוש לעמוד השדרה. ההרדמה האזורית מהווה אלטרנטיבה להרדמה כללית בניתוחים בפלג הגוף התחתון. למרות הדמיון ביניהן, ההבדל הוא בטכניקת ההזרקה.  גם כאן כמה אופציות:

• בהרדמה אפידורלית - מוזרק חומר הרדמה דרך צנתר קטן לחלל שמעל למעטפת חוט השדרה- הליך המאפשר להוסיף כמויות נוספות של חומר נוגד כאבים לטיפול שלאחר הניתוח.

• הרדמה ספינלית -מוזרק חומר במינון נמוך יותר, ישירות לחלל השדרה המכיל 
  את הנוזל הספינלי. הרדמה ספינלית היא עמוקה וממושכת יותר ולכן כוללת 
  יותר תופעות לוואי כמו כאבי ראש וירידת לחץ דם. יכול לקחת מספר שעות עד שתחזור התחושה לאזור.
   
  • תופעות לוואי : כאב ראש, בחילות והקאות, סחרחורת, שכחה זמנית של מהלך הפרוצדורה.
  • סיבוכים- תגובה אלרגית היכולה להתבטא בפריחה על העור, קשיים בנשימה וכד'  - בר טיפול ע"י הרופא המנתח.

3. הרדמה כללית- על ידי הזרקה לווריד או דרך מסכת החמצן, החדרה לגוף של חומרי הרדמה המעבירים את המנותח למצב של "אי הכרה" זמנית, ניתן לומר שינה מבוקרת כאשר מנוטרלת כל תחושת הרגשה פיזית.  מיד  עם סיום הניתוח מפסיקים את מתן חומרי ההרדמה על מנת שהמנותח יתעורר. תהליך ההרדמה מבוצע ע"י רופא מרדים בחדר ניתוח. ההרדמה הכללית לא מתאימה לכל אחד ולא נחוצה בכל פרוצדורה.

• תופעות לוואי: כאב בגרון, שטפי דם, כאב, גירוד, בחילות, סחרחורות ובלבול.
• לא נפוץ: נזק לשיניים או לשפתיים, בעיות נשימה, דלקות בחזה, החמרה במצב.
• נדיר: נזק לעצבים, אלרגיה חמורה לתרופה. כשיש מספר סיבוכים שונים זה אף יכול לגרום למוות.

4. סדציה (טשטוש)- חומרי הרגעה ניתנים במטרה להוריד את רמת החרדה. המנותח בהכרה ויכול לספר תוך כדי איך הוא מרגיש. בדרך כלל ניתנות תרופות הרגעה בנוסף להרדמה אזורית / מקומית או בבדיקות כמו: קולונוסקופיה , MRI וכד'.

תרופות הרגעה יכולות להינתן באמצעות אינהלציה, כדור, טיפות או זריקה ישירות לעירוי.

המינון תלוי בפרוצדורה וברמת החרדה של המנותח. לפעמים יש כבדות בנשימה אז יכול להיות שתינתן תוספת חמצן.  לאורך כל הניתוח/ הפרוצדורה יש ניטור של רמת החמצן , דופק ולחץ הדם. החלמה- בדרך כלל תוך 24 שעות יש הפוגה מלאה מההרדמה אבל זה אינדיבידואלי לכל אדם.

 

מעבר לנגישות למאמרי המערכת, יש לזכור כי מבוטחי הבריאות של "מנורה מבטחים" זכאים לפנות למוקד "אחות מלווה ניתוח" לקבלת סיוע, הכוונה ותמיכה בכל הקשור לניתוח.