כל תושב במדינת ישראל זכאי לשירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל מבוטח זכאי לקבל באמצעות קופת החולים בה הוא חבר את מלוא השירותים הקבועים בסל שירותי הבריאות. יתרה מזאת: אזרחים אשר השכילו לדאוג לכיסוי רפואי מבית "מנורה מבטחים" זכאים לכיסויים נוספים. בכל מקרה - עובדה אחת נכון לזכור תמיד: לאזרח כ"מטופל" יש לו זכויות לשמירת כבודו ופרטיותו המעוגנות בחוק – חוק זכויות החולה.

לפני ניתוח, למרות הבלבול והתמודדות הרב מימדית – נכון לתת את הדעת גם על זכויות החולה. הכרות הנושא מומלצת במיוחד לאור העובדה שסביב ניתוח באים המטופל ובני משפחתו במגע רב-תחומי עם המוסדות הרפואיים – וכדאי לדעת למה זכאים.

צוות "אחות מלווה ניתוח" – איגד בכתבה זו כמה עקרונות מחוק זכויות החולה שנכון לדעת בכלל, ולפני אירוע משמעותי כל כך כמו ניתוח – בפרט.

אודות חוק זכויות החולה

החוק מהווה עיגון רשמי ומפורש להכרה במכלול הזכויות הנתונות לאדם החולה, המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי, תוך הגנה על כבודו ועל פרטיותו. . החוק נחקק בשנת 1996. גם בטרם חקיקתו בפועל ניתנו לחולה במדינת ישראל  זכויות אולם הן לא עוגנו באופן מסודר ומרוכז בהליך חקיקה אחד. הליך חקיקה זה הינו חלק ממגמה כללית במשפט הישראלי לחזק את זכויות היסוד של האדם באמצעות עיגונן בחוק. כאמור הערכים העיקריים אותו החוק מעגן תוך התמקדות במטופל עצמו הינם:

·כבוד המטופל

·פרטיות המטופל

להלן הקישור לחוק עצמו http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Zchuyot_01.pdf

מטרת חוק זכויות החולה

בפיסקה הראשונה של החוק תמצאו הצהרה מאד ברורה,:

"חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו".

מטרת החוק היא לבסס משפטית  נורמות וקודים של התנהגות הקשורים בזכויות החולה, בצורה המחייבת את כל העוסקים ברפואה . התפיסה המנחה היא כי הליך רפואי מחייב שיתוף בין הצוות הרפואי לחולה. החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין האנשים שאיתרע מזלם והם נזקקים לטיפול רפואי לבין הרופאים ושאר אנשי הצוות הרפואי. כאמור המיקוד הוא במטופל, כאשר נקודת המוצא היא כי   החולה הינו אדם נבון המסוגל, בדרך כלל, לעמוד על זכותו לקבלת טיפול רפואי הולם.

על פי החוק, כל מנהלי המוסדות הרפואיים מחוייבים למנות עובד שיהיה אחראי לזכויות המטופלים ושעליו מוטל לבדוק את כלל התלונות ולטפל בהן.  

 

עקרונות החוק שחשוב לדעת – במיוחד לפני ניתוח

1. הסכמה מדעת לטיפול רפואי

אחת הנקודות העיקריות של החוק הנה – חובה לקבל את הסכמת המטופל לקבלת טיפול רפואי מוצע, וזאת  רק לאחר שהמטופל קבל את כל ההסברים בנוגע לטיפול הרפואי המוצע. מאד רלוונטי למצב של קבלת החלטה על ניתוח. לא הרופא הוא המחליט על ביצוע הניתוח, אלא המטופל הוא המחליט וזכותו, הבסיסית היא לקבל את המידע הדרש על מנת שהחלטתו תהא מושכלת. מטרת עקרון זה כוללת :

 

א. שמירה על יחסי אמון בין הצוות הרפואי למטופלים.

ב. מניעת יחס מתנשא מצד הצוות הרפואי

ג. שמירה על מנגנון בקרה נגד חדירה לחיי הפרט.

ד. לשמש ככלי למטופל בתהליך קבלת ההחלטה לגבי הטיפול הרפואי.

ה. צמצום מצבי אי ודאות על ידי הגברת הידע אודות הטיפול המוצע.

בעיקרון היוזמה למתן המידע למטופל נכון שתבוא מהצוות הרפואי שכן לא תמיד המטופל יודע מה לשאול או  שהוא חושש לבקש מידע.  את המידע צריך לתת למטופל בשלב מוקדם ככל האפשר כדי  שיהיה לו זמן לקלוט ולעבד את המידע ויוכל לתת (או לא לתת)  את הסכמתו לטיפול ללא לחץ ומתוך רצון חופשי. חובה על המטפל למסור את המידע הנדרש בשפה שאותה מבין המטופל.

ההסברים שיש לתת למטופל כתנאי להסכמה מדעת

1. אבחנה הרפואית על מצב הרפואי
2. הסבר אודות הטיפול המוצע – מהותו,  מטרתו והתועלת הצפויה מהטיפול
3. הסבר מדוייק אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע. לרבות -  תופעות לוואי, כאב ואי נוחות העלולים להיגרם כתוצאה מהטיפול;
4. סיכויים וסיכונים של חלופות טיפוליות אחרות
5. סיכון במצב של העדר טיפול רפואי;
6. במידה והטיפול המוצע הינו חדשני - יש לציין זאת מפורשות למטופל

שורה תחתונה – לפני ניתוח אין ספק כי במתן מידע רחב היקף ניתן להעצים את המטופל ובני משפחתו בהתמודדות עם התהליך. מעבר למעורבות המטופל בניהול התהליך – חשוב לזכור כי על פי חוק זו חובתו של הרופא המנתח או המרדים לספק מידע מדוייק ועדכני אשר יאפשר למטופל לקבל הסכמה מדעת על הטיפול המוצע.

 

2. קבלת חוות דעת רפואית נוספת

דעת רפואית נוספת, היא פניה לרופא מומחה נוסף, על מנת שעפ"י  המסמכים הרפואיים שהוצגו לו, ועם או בלי בדיקה הגופנית נוספת של המטופל - יוכל לתת אבחון רפואי מקצועי נוסף. מאד מומלץ לפני טיפול משמעותי כמו ניתוח שכן יש בקבלת אבחון נוסף משום אמצעי לסייע למטופל בקבלת ההחלטה תוך הסכמה מדעת, וכמו כן - לנסוך  בו ובבני משפחתו תחושת ביטחון לגבי נכונות  החלטה שהתקבלה.

מה חשוב לזכור לפני פניה לחוות דעת רפואית שנייה:

1. מטופל זכאי לקבל ביוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו.  חשוב לזכור כי על המטפל לא מוטלת חובה להשיג עבור המטופל חוות דעת שנייה.
2. מומלץ לבחון חוות דעת של רופא מומחה בעל שם בתחום הרלוונטי, מבית חולים אחר.
3. חובת קבלת דעה ראשונה - על מנת שיוכל להינתן יעוץ אפקטיבי על המטופל להציג את כל המידע הרפואי כולל בדיקות וצילומים בפני המומחה הנוסף, ועדיף גם להיות מצוייד בחוות הדעת הראשונה, של הרופא המטפל, בכתב.
4. התיק הרפואי בבעלות החולה - זכותו של כל מטופל לקבל מידע אודות ממצאיו הרפואיים. חשוב לזכור זאת: התיק הרפואי הינו בבעלות החולה ולא בבעלות בית החולים או הרופא המטפל, גם אם מי מהאחרונים שומר את התיק הרפואי אצלו.
5. כאשר מטופל מבקש לקבל חוות דעת מקצועית נוספת, חובה על המטפל והמוסד הרפואי, לסייע לו בכל הדרוש למימוש זכות זו. סיוע זה ייעשה, בין היתר, ע"י מסירת מידע אודות מומחים מתאימים, תיאום מועד התייעצות, מתן אפשרות ליועץ לבקר ולבדוק מטופל המצוי באישפוז, העמדת הרשומה הרפואית לרשות היועץ ומסירת מידע נוסף הנוגע אליו.
6. חשוב למקרה של אישפוז - זכותו של החולה המאושפז בבית החולים, לבקש לראות רופא מומחה חיצוני. יש רופאים בכירים שעשויים להתנות את בואם לבית החולים בהסכמת מנהל המחלקה. כמו כן, בחלק מבתי החולים, מדגישים כי זכות החולה להשיג חוות דעת נוספת, צריכה להיעשות בתיאום עם הצוות המטפל.
7. ניתן לפנות למוקד "אחות מלווה ניתוח" להסתייע בפניה לחוות דעת שנייה לרבות האופציה לקבלת דעה שנייה מרופאים מומחים המועסקים בבתי חולים מובילים בחו"ל.

3. שמירה על הפרטיות

כאמור אחד העקרונות המנחים בחוק זכויות החולה הוא שמירה על פרטיות המטופל.  

להלן כמה עקרונות שנכון לזכור במיוחד במצב של הליך רפואי כמו ניתוח.

א. בדיקה גופנית בתחום צנעת הפרט - כל נבדק זכאי לנוכחות אדם נוסף , איש צוות או אדם אחר לפי בחירתו, בעת ביצוע בדיקה גופנית.

ב. נוכחות סטודנט בעת בדיקה רפואית -  זכותו של מטופל לסרב לנוכחות ו/או בדיקה של סטודנט במהלך הטיפול הרפואי אותו הוא מקבל.

סודיות רפואית – חשוב לדעת

חובת השמירה על סודיות הטיפול שניתן לחולה היא הבסיס שעליו מושתת האמון  של החולה ברופא ובמוסד הרפואי. בשל חשיבותה,  עוגנה חובה זאת באמנות, תקנות, וחוקים עוד מימי הרמב"ם ועד  ימינו אנו.הן חוק ההגנה על הפרטיות והן חוק זכויות החולה מצווים על שמירת המידע הרפואי. חוקים אלה חלים לא רק על הרופאים אלא על כל מי שמטפל בחולה.

חוק זכויות החולה מעגן מפורשות את  חובת הסודיות הרפואית ומתיר למסור מידע לצד שלישי רק במקרים הבאים:

• המידע ניתן למטפל אחר לצורך המשך טיפול
• לצורך מחקר (בהתאם לתקנות הלסינקי)
• בהתאם לדרישות תקנות אחרות (העברת מידע למשרד הפנים לצורך רישוי כלי ירייה, העברת מידע למרכז לרישום מחלות סרטן, הודעה על מחלות זיהומיות וכו')
• למי שהחולה הסכים להסיר את החיסיון  ע"י חתימה על "כתב ויתור על סודיות רפואית"

למי לפנות בעניין החוק – אגודה לזכויות החולה

במקרה של צורך במידע או הכוונה בנושא זכויות החולה ניתן לפנות לאגודה לזכויות החולה בקישור הבא:
http://www.patients-rights.org

האגודה לזכויות החולה היא עמותה ללא מטרות רווח, הפועלת לשמירה ומימוש זכויות המטופלים ובני משפחותיהם במערכת הבריאות, קופות החולים, ובתי החולים. האגודה מסייעת במתן מידע לחולים על זכויותיהם וכן בטיפול בפניות פרטניות במקרים בהם נעשה עוול לחולים או שזכויותיהם הופרו.

מעבר לנגישות למאמרי המערכת, יש לזכור כי מבוטחי הבריאות של "מנורה מבטחים" זכאים לפנות למוקד "אחות מלווה ניתוח" לקבלת סיוע, הכוונה ותמיכה בכל הקשור לניתוח.